בדיקת מכשירי העיסוי מתבצעת בעיקר בהתאם לתקנים ותקנות בטיחות מקומיים ובינלאומיים מוכרים. התקנים הבינלאומיים כוללים בעיקר את IEC 60335-1, *בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ודומיהם - חלק 1: דרישות כלליות*, ואת תקן הדרישות הספציפיות שלו, IEC 60335-2-32, *דרישות מיוחדות למכשירי עיסוי*, שפורסמו שניהם על ידי הנציבות האלקטרוטכנית הבינלאומית (IEC). תקנים מקומיים מאמצים את תקני IEC אלה לפי שקילות, ומתרגמים אותם לתקנים הלאומיים המחייבים GB 4706.1 ו- GB 4706.10. יתר על כן, ניתן גם להתייחס לתקני בטיחות רלוונטיים שפורסמו על ידי ארגונים כגון ISO ו-UL. תקנים אלה מספקים מפרטים מפורטים לגבי תנאי בדיקה, מתודולוגיות וקריטריוני קבלה, ובכך מבססים בסיס טכני מאוחד וסמכותי לבדיקה המבטיח את התוקף המדעי וההשוואה העולמית של תוצאות הבדיקה.
הערכת תוצאות הבדיקה מבוססת אך ורק על הסעיפים הספציפיים של התקנים הטכניים הרלוונטיים. לגבי בדיקת יציבות, אסור שהמוצר יתהפך כשהוא מוטה בזוויות המפורטות בתקן; אי עמידה בדרישה זו נחשבת כאי-התאמה. עבור בדיקות הנוגעות למפגעים מכניים, אצבע הבדיקה הסטנדרטית לא תהיה מסוגלת לגשת לחלקים נעים מסוכנים או לחלקים חיים; אסור למגני מגן להיכשל כאשר הם נתונים לכוחות דחיפה; אסור שהקצוות הנגישים יהיו חדים; אסור שהרווחים בין החלקים הנעים ייווצרו נקודות גזירה או צביטה מסוכנים; ובעקבות בדיקות פגיעה, אסור שהמתחם יקרע באופן שחושף חלקים מסוכנים או פוגע בבידוד בסיסי.